התפרקות של משפחה היא במקרים רבים מאורע כואב, פוגעני שעשוי להיות בעל השלכות קשות לשני בני הזוג ובייחוד לילדים. מובן מאליו שאף אחד לא רוצה בפירוק של בית ומשפחה, אבל בלא מעט מקרים שני בני הזוג מגיעים למסקנה שעדיף פירוק החיים המשותפים ביניהם על פני המשך חיים בכעס, חוסר סובלנות ועוינות הדדית. תהליך גירושין בהסכמה, ובייחוד פירוק שיתוף בין בני זוג שנעשה באופן שיטתי ויעיל עשוי להקל מאוד על התהליך, ובך להקל על כל הנוגעים בדבר להמשיך הלאה.
להלן נציג סוגיה המופיעה בכמעט כל מקרי הגירושין – פירוק שיתוף בין בני זוג. פירוק השיתוף מתייחס לרוב לנכסי דלא ניידי – קרקע, דירה, בית עסק וכד' שבבעלות שני בני הזוג ובעת הגירושין הם נדרשים לחלקם.
כיצד ניתן לפרק את הנכסים בצורה יעילה ושוויונית? האם בית המשפט חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך? מה עושים כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין בפירוק השיתוף או "מושך" את התהליך? על כל אלו – להלן.
מהו פירוק שיתוף בין בני זוג?
במדינת ישראל, יחסי הממון בין בני זוג מוסדרים באחד משלוש האופציות הבאות: על בני זוג שהתחתנו לאחר 1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג (התשל"ג 1973) שקובע כי נכסים שנצברו כתוצאה מ"מאמץ משותף" של בני הזוג יחולקו באופן שווה בין שניהם גם אם הנכס רשום על שם אחד מהם, ואילו נכסים שהגיעו לאחד הצדדים ולו בלבד (מתקופה שקודמת לנישואין לדוגמא, או נכסים שנפלו בירושה) יישארו בידי בעליהם הרשומים.
האופציה השלישית נוצרה בפסיקת בית המשפט עבור בני זוג שנשאו לפני 1974עבורם נקבעה "חזקת השיתוף". כלומר נכס שאינו רשום על שם אחד הצדדים (כתלות בנסיבות העניין) ייחשב אוטומטית לנכס משותף לשני הצדדים.
האופציה השלישית היא כמובן עריכת הסכם ממון קודם הנישואין או במהלכם, או לחילופין הסכם גירושין שמסדיר את יחסי הממון.
פירוק השיתוף בין בני זוג בנכס משותף כלשהו מקנה זכות שווה לכל אחד מבני הזוג בנכס – חצי חצי.
הנכס המשמעותי ביותר אותו נדרשים בני הזוג לחלוק ביניהם בעת גירושין – הוא לרוב המקרקעין שברשותם, (בדרך כלל דירת המגורים). מעת שבני הזוג מצויים בהליך גירושין, גם אם זה טרם הסתיים – ניתן לדרוש את פירוק השיתוף.
הליך פירוק השיתוף יכול להיעשות כמובן בהסכמה, ובמקרים רבים זהו אכן המצב האידיאלי המבטיח פרידה שקיטה ורגועה יחסית שעשויה להקל על ילדי הזוג. אמנם גם במקרים של חוסר הסכמה, כבכל שותפות במקרקעין, יכול כל אחד מהצדדים לדרוש שבית המשפטי יורה על פירוק השותפות באמצעות "כונס נכסים" שימכור את הדירה ויחלק את שוויה בין השותפים – בני הזוג.
חשוב להכיר שפירוק שיתוף בין בני זוג רלוונטי גם במקרה של גירושין וגם במקרה של הפסקת קשר של ידועים בציבור (מעת הפסקת הקשר). אמנם לפי פסיקת בית המשפט העליון, במקרים של ידועים בציבור, כתלות בנסיבות העניין, לא תופעל תמיד חזקת השיתוף.
במקרים בהם היה מדובר בקשר קצר טווח לדוגמא, או קשר שנעדר כל סממנים של זוגיות ארוכת טווח ושותפות אמיתית בית המשפט עשוי לקבוע שלא נוצרה שותפות בנכסים ולכן אין צורך בפירוקם.
כיצד עובד פירוק שיתוף בין בני זוג?
פירוק שיתוף בין בני זוג נשען כאמור על זכויות שוות בנכס – חצי חצי. הפירוק יכול להיעשות בהסכמה תוך ליווי של עורך דין מקצועי שיוודא שהפירוק אכן נעשה בצורה הוגנת וחוקית, אך גם פירוק בהסכמה טעון את אישורו של בית המשפט במקרה של גירושין. כאמור לעיל, גם במקרים בהם אחד מבני הזוג אינו מסכים לפירוק השיתוף, יכול בית המשפט להורות על פירוק השיתוף תוך הגנה על זכותו של השותף (בן הזוג) הראשון.
כך או אחרת, נדרש אישורו של בית המשפט לפירוק שיתוף בין בני זוג. הסיבה לכך היא שהמחוקק ביקש להגן על ילדי בני הזוג, ולהבטיח שגם במקרה של פירוק הזוגיות ופירוק השיתוף בין בני הזוג, עדיין יהיה מי שיוודא שהילדים מוגנים, ושלהורה המשמורן (בן הזוג בעל המשמורת העיקרית) יש את האמצעים לשכן אותם.
כדי לדאוג לכך בית המשפט עשוי להימנע מלאשר פירוק שיתוף בין בני זוג ולהורות על הישארות ההורה המשמורן בדירה. במקרים אחרים גם כאשר יאשר בית המשפט את פירוק השיתוף הוא יטיל על בן הזוג שאינו המשמורן לשלם דמי מדור (תשלומים שמטרתם לסייע להורה המשמורן בדיור) כדי להבטיח שאיכות החיים של ילדי הזוג לא תיפגע במידה משמעותית.
תהליך פירוק שיתוף בין בני זוג הוא מרכיב כמעט בלתי נפרד מהליך הגירושין, וככל מרכיב הוא עשוי להיות כואב, ממושך ומתיש מאוד. ניהול נבון של פירוק השיתוף, ובייחוד תוך התייעצות עם עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום עשויה לסייע לבני הזוג להמשיך בחייהם בקלות רבה יותר ולהקל גם על הילדים להמשיך לשגרת חיים נורמטיבית ובריאה יותר.
